אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גז"ד בעניין עבירת הריגה

גז"ד בעניין עבירת הריגה

תאריך פרסום : 17/09/2007 | גרסת הדפסה

ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
40333-06
10/09/2007
בפני השופט:
חאלד כבוב

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד גיא גורן
הנתבע:
יוסי בן משה חזן
עו"ד ירום הלוי
גזר דין

1.         פירוט הרשעות הנאשם

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בביצוע העבירה שיוחסה לו בכתב-האישום, בהריגתו של אלי אברביה ז"ל, לפי האירוע שמפורט בכתב-האישום.

על נסיבותיו המצערות של האירוע פירטתי בהרחבה בהכרעת-הדין, ולהלן עיקריה:

א.          ביום 22.10.2006 בשעות הלילה, בילה המנוח ביחד עם חברו במועדון "הפלו" בהרצליה וחגג את יום-הולדתו, כאשר גם הנאשם וחבריו בילו במועדון.


ב.          סמוך לשעה 03:45 החלה מהומה בתוך המועדון בין חבריו של הנאשם לבין מאבטח המועדון, במהלכה הוכה המאבטח על-ידי חבר של הנאשם, באמצעות מאפרה שהונחתה על ראשו. הנאשם עמד במרכז זירת האירועים, נראה כאשר הוא מלווה את הניצים עד ליציאה מהמועדון.

אלי אברביה ז"ל, שהיה מיודד עם בעלי המועדון ועם המאבטחים במקום, סייע בידם במהלך האירוע עד אשר הוצאו המתפרעים אל מחוץ למועדון, שם נוצרו מספר מוקדים של אירועי אלימות שהנאשם נטל חלק ברובם, הכל כפי שעמדתי על כך בהכרעת-הדין, תוך שהדגשתי את המרכזיות והדומיננטיות שבמעשיו, החל מרגע היציאה מהמועדון וכלה בבעיטות אשר הנחית באמצעות רגליו בפלג גופו העליון של אלי אברביה ז"ל, בעוד זה שוכב על הקרקע חסר-אונים ואף ללא יכולת להתגונן.

כן עמדתי בהכרעת-הדין על הרוע והאכזריות שבמעשי הנאשם והתנהגותו בכל שלב משלבי האירועים מחוץ למועדון, עד אשר אחד המאבטחים הצליח לנוס על חייו מפני הנאשם שרדף אחריו, ורק ניתור אקרובטי של המאבטח מעל לגדר האבטחה (לתוך אזור הסלקציה) עצרה את הנאשם.

ג.          בהמשך הכרעת-הדין התייחסתי לחלקו של הנאשם שבכל הנוגע לפרק של תקיפת אלי אברביה ז"ל, תקיפה אכזרית ומרושעת שבוצעה על-ידי מספר תוקפים, שביחד עם הנאשם חבטו בו עד מוות, תרתי-משמע.

הנאשם אמנם לא השתתף בחלקו הראשון של אירוע התקיפה האכזרי אך האירוע התרחש בקרבתו, באופן שהוא יכול היה לצפות במעשי חבריו, ראה אותם תוקפים את המנוח, עד אשר לא עמדו לזה כוחותיו והוא נפל ארצה.

מאבטח שהיה במקום ניסה כל אותו זמן לסייע בידי אלי אברביה ז"ל, בין על-ידי שניסה למשוך אותו אל עבר רחבת הסלקציה, ובין שניסה לחצוץ בין קבוצת התוקפים לבין אלי אברביה ז"ל - תוך נכונות "להקריב עצמו" שעה שספג גם הוא בעיטות, דחיפות ומכות, אך גם ניסיונות המאבטח לא הועילו - משום נחישותם של התוקפים.

ד.          הנאשם הצטרף לחבורת התוקפים, או שמא ראוי לכנותה "חבורת הפורעים", רק לאחר שסיים חלקו באירוע אלים מקביל, בו רדף אחר מאבטח בזעם, כפי שפירטתי קודם, נראה הולך עם ידידתו לכיוון אחר, אך בשלב מסויים נמלך בדעתו, ופנה באופן פתאומי לעבר "חבורת הפורעים", רץ כאחוז-תזזית (אף שמדובר במרחק של כ-5 מטרים בלבד), הניף רגלו לאחור ובעט בכל העוצמה בגופו של אלי אברביה ז"ל, ששכב אותה שעה על הקרקע לאחר שספג מכות אכזריות מחבורת הפורעים.

הנאשם לא הסתפק בכך, חזר ובעט ב אלי אברביה ז"ל לפחות עוד מספר בעיטות (בעוצמה רבה), כאשר זה שכב על הקרקע כחפץ, עד אשר חלק מהעדים שהעידו בבית-המשפט התרשמו כי הנאשם בעט במנוח כאילו היה זה כדורגל שנבעט בעוצמה רבה ברגלי הפורעים, וביניהם הנאשם, וחלק אחר מהעדים העיד כי מדובר במעשה שפטים (כלשונם: "מעשה לינץ'") שהאכזריות והרוע שנשקפו ממנו היו חריגים בחומרתם ובעוצמתם.

ה.         רק לאחר שהתוקפים כילו את מלוא זעמם ב אלי אברביה ז"ל הם עזבו את הזירה, תוך שכולם או חלקם מזהירים עדי-ראייה רבים שנכחו במקום לבל ידברו או ישתפו פעולה עם המשטרה.

למען האיזון אציין, כי התייחסתי בהכרעת-הדין גם לחלקו הראשון של האירוע מחוץ למועדון, בו נראה אלי אברביה ז"ל מתקוטט עם אחד מאותה חבורת תוקפים, מכה אותו באופן נמרץ, עד אשר חבורת התוקפים סבבה את אלי אברביה ז"ל ותקפה אותו באגרופים, בעיטות ושאר מכות.

ו.           שתי נקודות חשובות ראיתי לציין בהכרעת-הדין, שאינן אופייניות למקרים המובאים בפני בית-המשפט באופן רגיל:

(1)         האירוע על שלל חלקיו צולם במספר מצלמות, הן בתוך המועדון והן מחוץ למועדון.


ייאמר, כי בפני בית-המשפט העידו די והותר עדי-תביעה שראו את האירועים וצפו בהם בעמדם סמוך לאירועים (בעל המועדון והמאבטח אף נטלו חלק באירועים), כך שהתמונה שהוצגה בפני בית-המשפט מפי עדים אלה הייתה תמונה מלאה וכוללת, ולא הותירה כלל ספק בחלקו של הנאשם; אך אין ספק שסרטי הצילום חיזקו את ראיות המאשימה והדגישו בצבעים עזים את הרוע, האכזריות והרשע, שהיו מנת חלקם של התוקפים, וביניהם הנאשם, ואת היעדרה של כל מידת רחמים לגורלו של אלי אברביה ז"ל.

(2)         תחושת הפחד, החשש והרתיעה, שהיו מנת חלקם של כל העדים שבתיק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ